מורה ורקדנית בטן

מורה ורקדנית בטן איילת אלה גבאי : סיפור על אהבה
הכול מתחיל בסרט. הסרט הערבי של יום שישי. ילדה קטנה מרמת גן מצטרפת לבני משפחתה בצפייה בסרט הערבי ביום שישי בערב, ומתפעלת מהנשים הרוקדות המופיעות על המסך. אפילו בטלוויזיה שחור לבן הן נראות מלאות חיים, צבעוניות, מדהימות! אמנם, הן מלאות ודשנות, והילדה מרמת גן קטנה ודקיקה, אבל את הריקוד היא מבינה לגמרי, ומצטרפת אליהן בעליצות רבה, נסחפת עם צלילי המוזיקה הבוקעים מהטלוויזיה.
הטלוויזיה בישראל מקבלת צבע, והרקדניות נראות מדהימות עוד יותר: שמלות, צעיפים, תכשיטים. הילדה איילת גדלה, ולומדת את אומנות הלחימה קונג פו. מי שרואה אותה מתאמנת בבגד השחור ומשתמשת בנונצ’אקו ובאביזרי לחימה אחרים, מנבא לה גדולות בתחום הקונג פו. אף אחד לא מעלה על דעתו שמפעם לפעם, בגעגועים רבים, היא משמיעה לעצמה מוזיקה כמו בסרט הערבי של יום שישי, קושרת צעיף צבעוני למותניה, ונסחפת בריקוד.
השנים עוברות. במשפחה הרמת גנית המכובדת והמשכילה רואים את הריקוד המזרחי כתחביב מוזר. על רקדניות בטן יש סטיגמה. איילת לומדת רפואה סינית. בגלוי היא עוסקת ברפואה סינית. בסתר היא רוקדת ריקוד מזרחי. לומדת ומתפתחת. עוברת ממורה למורה. עד שהיא מגיעה לגדולה מכולן, זו שהופכת לחברתה ואשת סודה – פיפי נס.
אז מצטרפת איילת למופע “פרח לוורד”, לזכרה של הרקדנית והמורה ורד גולדברג. המופע מתקיים על במת “סוזן דלאל” ביפו.
האולם מלא מפה לפה. אין מקום פנוי על המושבים, אנשים מצטופפים במעברים ועל המדרגות. צוותי טלוויזיה. הנשים על הבמה צבעוניות, יפהפיות, חושניות. האוויר מלא חיים וזוהר. מחיאות הכפיים מחרישות אוזניים. כל שאריות הסטיגמה נמוגות ומתפוגגות. ברור לכל שלריקוד המזרחי יש מקום של כבוד רב בתרבות הישראלית. איילת רוקדת בגלוי. אהבתה הגדולה למחול המזרחי ניצחה את הדעה הקדומה.
איילת ממשיכה להופיע על במות ישראליות, ומוזמנת לתוכניות אירוח בטלויזיה. בין לבין היא נוסעת ל”פסטיבל פרעה” הבינלאומי הנערך במצריים. הישראלית הצעירה זוכה במקום השלישי מבין עשרות משתתפים מכל רחבי העולם.
לאחר הזכייה בפסטיבל מוזמנת איילת להופיע בפרסומת לחטיף. הפרסומת זוכה להצלחה רבה, משודרת בטלוויזיה, בבתי הקולנוע, ובערוץMTV האירופאי.
איילת מרגישה שהמרחבים קוראים בשמה. היא נוסעת לארצות הברית. עד מהרה נפתחות בפניה הדלתות. היא מופיעה בניו יורק, באוניברסיטהU.C.L.A בלוס אנג’לס, תאטרון קודאק בהוליווד. משם קצרה הדרך להופיע במלון “אלאדין” בלאס ווגאס, לצד גדולי הנגנים. היא מוזמנת להופיע בסרטים, פרסומות, ווידאו קליפים של זמרים שונים.
הגעגועים לישראל מושכים אותה חזרה. כאן היא מוכרת כאמנית מצטיינת באודישן שנערך מול אמנית המחול רינה שיינפלד והגב’ רינה שרת.
ארצות הברית קוראת לה שוב. היא מצטרפת לצוות המורים בבית הספר לריקוד של אדם באסמה, ומופיעה כסולנית בלהקתו בלוס אנג’לס. ושוב, עולם הזוהר קורא לה להשתתף בוידאו קליפים וסרטים.
לוס אנג’לס, בוורלי הילס, הוליווד. לאס ווגאס. ניו יורק. הרבה מאד זוהר. הרבה מאד אבק כוכבים. איילת מנערת את אבק הכוכבים, וחוזרת הביתה, לרמת גן.
עכשיו היא כאן. עוסקת בכוריאוגרפיה, מופיעה ומלמדת. בשיעוריה משלבת איילת את עקרונות הרפואה הסינית – המזרח הרחוק משתלב עם המזרח התיכון. הריקוד המזרחי הוא כלי אדיר לאיזון הגוף והנפש. לריקוד מצטרף השימוש בקערות קריסטלים. קערות הקריסטל משקפות את עוצמת השינוי שמחולל המחול המזרחי. זהו שינוי שמקורו באהבה גדולה. אהבה שממיסה את המשקעים שהותירו, בגוף ובנפש, דעות, אמונות ומאורעות קדומים. אהבה שמסירה את כל סוגי האבק ומותירה אותך זך וצלול.