אינטראקציה בין הורה לתינוק מתפתחת כבר בשנתו הראשונה של הילד, טרם רכש שפה ומערבת סימנים שאינם וורבליים. אינטראקציה זו הינה קריטית להתפתחות הקשרות בטוחה אינטראקציה בין הורה לתינוק מתפתחת כבר בשנתו הראשונה של הילד, טרם רכש שפה ומערבת סימנים שאינם וורבליים. אינטראקציה זו הינה קריטית להתפתחות הקשרות בטוחה מבוא
נכתב על ידי יואב ליבוביץ
רביעי, 23 אפריל 2008
השמיעה היאה בסיס לתקשורת בין אישית, מינקות ועד זקנה. היא מסייעת לנו בחוויית התפיסה הבסיסית, ביכולתינו לזהות אובייקטים ואנשים בסביבתם הטבעית ולשייכם ע”פ הצלילים שהם משמיעים (נט-שמע, אתר אינטרנט, 01.05.07). כמו כן, שמיעה תקינה מאפשרת לילד הצעיר לרכוש ולפתח מיומנות שפה ודיבור.(Gregory, 1981).
בדיקות אולטרא סאונד מעידות כי עובר מסוגל לשמוע מהשבוע ה-22 להריון וההשערה היא כי התנסויות שמיעתיות בתוך הרחם (קול האם והלמות ליבה) מסייעים ליצירת הקשר הראשוני (bonding) עם האם, קשר המהווה תשתית להתקשרות (נט שמע, אתר אינטרנט, 01.05.2007).
למשפחה מקום מרכזי בתהליך התפתחות הילד. תפקידם הטבעי של ההורים הוא לגדל את הילד ולהיות מעורבים בתהליך חינוכו, לחוויות המשותפות ולאינטראקציות בין ההורים לתינוקן תפקיד מרכזי בכך (world health organization, 2004).
בתור ערוצי תקשורת, עומדים לרשות משתתפי האינטראקציה חמשת חושיהם, כאשר כל ערוץ מוסיף לאינטראקציה מימד מסויים. תינוקות כבדי שמיעה לוקים במימד האודיטורי בחווייתם את העולם שבחוץ.
לכן, אינטראקציות מוקדמות בין הורים לתינוקם כבד השמיעה עלולות להתקל בקשיים רבים בשנים הראשונות של ילדם. הן מצד התינוק, כאשר הוא מתקשה לשים לב לפניותיה של אמו ולהערותיה לגבי הסביבה והמתרחש. והן מצד הוריו אשר מתקשים לעורר אצלו קשב לשמור עמו על אינטראקציה רציפה(Gallaway, 1998).
אמהות במשפחות אלו אף נמצאו פסימיות לגבי הישגי ילדם בעתיד ובשלבים מאוחרים סבלו מ”לחץ הורי” (parental stress) (Lederbreg & Golbach, 2002). כאשר אולי אותו “לחץ הורי” יוכל להסביר את ההתפתחות הרגשית החברתית הלקויה ממנה סובל הילד כבד השמיעה (Hintermair, 2006).
ומצד נוסף, באוכלוסיות בהן גם האם כבדת שמיעה האינטראקציות נמצאו פחות בעיתיות, וע”י שימוש במגע ובדרכים ויזואליות כמו הקפדה על חדירה לשדה הויזואלי בזמן האינטראקציה, שימוש מוגבר בשפת גוף וסימני ידיים, התאימו עצמן האמהות לצרכי ילדן (Loots & Devise, 2003).
לכן נראה כי הממצאים מתוך מחקרים אלו, העוסקים באוכלוסיה זו של ילדים כבדי שמיעה, אינם אחידים ומניבים תוצאות שונות ולעתים מנוגדות (Loots & devise, 2003), ולכן חשוב לאפיין את סוגי הליקויים מהם סובלים תינוקות אלו ואת מהות האינטראקציה עם הוריהם ודפוסיה בשלביה השונים של התפתחותם בכדי להבין את הקשיים בהן האינטראקציות נתקלות; בשלבים הראשונים בהם התינוק לומד להכיר ולזהות את הסובב, מאוחר יותר כאשר הוא מסוגל לחוות שיתוף רגשי עם אמו, ועד לשלב בו יכול להשתמש בסמלים לשוניים ולרכוש שפה לשונית. (Loots, Devise, Woolfgang, 2005).